נבנה את בית המקדש

המהר"ץ חיות

עבודת המקדש (תקס"ו - תרס"ז)

“על כל פנים, חזרתי על כל הצדדים, ולא מצאתי שום דבר החוצץ היום להקריב קרבן פסח, אחר שיבנה היום מזבח, על מקום אשר היה בנוי בראשונה”

צורת הדף ויקיטקסט ספריא

רבי משה בן מימון

הלכות מעשה הקורבנות פי"ט הלכה ט"ו

“מי ששחט קדשים בזמן הזה והעלם חוץ לעזרה חייב, מפני שהוא ראוי ליקרב - בפנים, שהרי מותר להקריב אף על פי שאין בית, שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא”

ספריא

ר' ברוך הלוי אפשטיין (תורה תמימה)

תורה תמימה, שמות כה, ח

“ומעיקרא כתיב (פ' בשלח) תבאמו ותטעמו והדר מכון לשבתך [מלמד שחביבים ישראל על הקב"ה] ו ר"ל דמאותו הפסוק משמע שמקודם יבאו לארץ ואח"כ יבנו מקדש, ואח"כ צוה הקב"ה שיבנו לו מקדש עודם במדבר, והיינו משום שכל כך חביבים ישראל לפני הקב"ה עד שלא היה יכול כביכול להבליג על חשקו להשרות שכינתו בישראל עד שיבאו לארץ.. (כתובות ס"ב ב׳) ... שהרי בשבועות ט"ו א' דרשינן הפסוק שבכאן וכן תעשו לדורות”

רבי צדוק הכהן מלובלין

ספר זכרונות פרשת נשא סימן ש

“ונתברר כי הרי שתרשינו המלכות לבנות בית המקדש בעיר הקודש בירושלים (כדאיתא בירושלמי דמעשר שני ושאר דוכתי דמתחילה 'בונה ירושלים ה'’, ואחר כך נדחי ישראל יכנס), אף על פי שכולנו טמאי מתים נהיה רשאים לבנותו”

רבי שמעון סופר {בנו של החתם סופר}

(שו"ת לרי"ח זוננפלד סימן קי')

“...אולי הגיע עת דודים , בהתערותא דלתתא, למצוא חן להרשות לנו לבנות מזבח, להקריב עליו קרבנות, כאשר היה בתחילת בית שני, וכאשר הוא בירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב שתחילה יבנה בית המקדש, לכל הפחות מזבח להקריב עליו קרבנות ... וכבר התעורר בזה אבי אם אבי הגאון מו"ה עקיבא איגר זצ"ל וכתב בזה לאבי אבי הגאון חת"ם סופר זצ"ל...”

הטקסט המלא

ר אשתורי הפרחי

כפתור ופרח פרק ו

“רבינו יחיאל דפריש ז"ל אמר לבא לירושלם, והוא בשנת שבע עשרה לאלף השישי, ושיקריב קרבנות בזמן הזה. ואני מטרדתי להשלים עמו המלאכה לא שאלתיו מה נעשה מטומאתנו, ואנה הכהן המיוחס. אנכי בדרך לפני שילה שב למקומי, נזכרתי הלכה שאין לחוש על הטומאה כדאמרינן בתמורה פרק יש בקרבנות (יד, א) שקרבנות צבור דוחין את השבת ואת הטומאה, וזה כגון שיהיו רוב הכהנים טמאין מקריבין הקרבנות בטומאה. וכן מסכת פסחים פרק כיצד צולין (עט, א) נטמא קהל או רובו, או שהיו כהנים טמאין והקהל טהור, יעשה בטומאה”

צורת הדף ספריא

הרמב"ם

ספר המצוות, מצוות עשה כ'

“היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה. והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש. ולשון ספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה.”

ויקיטקסט

רבי עקיבא אייגר והחתם סופר

תשובות חתם סופר, יורה דעה, סימן שו

“קיימא לן, מקריבין אעפ"י שאין בית... אם ישתדל רשות אצל המלכות בזמן הזה לבנות מזבח, נוכל להקריב עכ"פ קרבנות ציבור דטומאה הותר בציבור”

ספריא

ר' יששכר שלמה טייכטל

אם הבנים שמחה מאמר מקדש ה'

“פשוט שבית המקדש שלמטה, שיהיה מעשה ידי אדם, ייבנה עוד קודם ביאת המשיח, שיהיה קיבוץ ישראל תחילה על ידי רישיון המלכויות, ונבנה בית המקדש שלמטה (ואפשר שעל ידי זכות הרבים יגלו האבנים שנגנזו) ואחר כך יבוא משיח, ואחר כך ירד בית המקדש שלמעלה.”

ויקיטקסט

רבי אלעזר רוקח

מעשה רוקח מעשר שני פ"ה

“וכן משמע בגמרתנו (תלמוד בבלי, פסחים ה' ע"א) בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון, להכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית המקדש, ולשמו של משיח. הרי קחשיב שמו של משיח אחר בניין בית המקדש וכו'. לעתיד יהיה בניין בית המקדש קודם לביאת בן דוד.”

דיקטה

ר' כתריאל אהרן נאטאן

כתר המלך הלכות חמץ ומצה פרק ח'

“תחילה ייבנה המקדש על ידינו ואחר כך יהיה עת הגאולה שלמה שיבוא משיח בן דוד. אזי תחילה ייבנה מכסף וזהב ואבנים ועצים כמו בית ראשון ושני. ואחר כך כאשר יבוא משיח ייבנה באש מן השמים כמו שכתבו רש"י ותוספות במסכת סוכה (דף מב) מדברי המדרש.”

צורת הדף ויקיטקסט ספריא

רבי משה בן מימון

היד החזקה הלכות בית הבחירה פרק א' הלכה א'

“מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו והיה לפי שעה שנאמר כי לא באתם עד עתה וגו'.”

ויקיטקסט ספריא

אור החיים

שמות כה, ח ד''ה "ועשו לי מקדש"

“ונראה כי אומרו "ועשו לי מקדש" היא מצוות עשה כוללת כל הזמנים בין במדבר בין בכניסתן לארץ בכל זמן שיהיו ישראל שם לדורות, וצריכין היו ישראל לעשות כן אפילו בגלויות, אלא שמצינו שאסר ה' כל המקומות מעת שנבנה בית המקדש, כאומרו: "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" (דברים יב, ט), ולזה לא אמר "ועשו משכן", שיהיה נשמע שעל אותו זמן לבד נאמרה מצווה זו. ואחר שציווה דרך כלל אמר פרט הנעשה במדבר, שאינו מקום לבנות בו בניין אבנים, שיעשה משכן כסדר האמור. ותמצא שכתב הרמב''ם בפרק א' מהלכות בית הבחירה: "מצוות עשה לעשות בית לה', דכתיב: 'ועשו לי מקדש'", עד כאן. וטעמו הוא משינוי הלשון כמו שכתבנו. עוד ירצה באומרו: 'ועשו לי מקדש' כי מעת שעושים אותו לשמו יתברך, כאומרו "לי", הגם שעדיין לא שרתה בו שכינה הרי - הוא מקדש, ודין קודש יש לו”

צורת הדף ויקיטקסט ספריא

במדרש רבה

ויקרא רבה לא, יא

“בזכות להעלות נר תמיד אתם זוכים להקביל פני נרו של מלך המשיח. מה טעם? "שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי"

צורת הדף ויקיטקסט ספריא

רבי אחא

תלמוד ירושלמי מעשר שני ה ב

“אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד”

צורת הדף ספריא

רבי יוסף באב"ד (מנחת חינוך)

מנחת חינוך מצוה צה

“צריכים לידע הדינים, וגם היום אפשר שאם יתנו המלכויות רשות לבנות המקדש, מצווה לבנות, כמבואר במדרש דבימי רבי יהושע בן חנניה נתנו רשות והתחילו לבנות, ועיין בספר כפות תמרים שרבנו נתנאל בעל התוספות רצה לילך להקריב קורבנות בירושלים, אם כן הוא הדין לבנות המקדש”

הראי"ה קוק

שו"ת משפט כהן סימן צד, ב

“ועל דבר שאלתו אם מותר לנו לבנות בית המקדש על מנת שלא להקריב בו קרבנות. לא ידעתי הציור,שאם מטעם טומאה הרי הותרה בציבור, כמו שכתב – בזה כבר בכפתור ופרח (פ''ו) על פי הרב יחיאל מפריז, ואם כן יהיה מותר להקריב גם כן תמידין ומוספין וכל קרבנות ציבור. ובאמת אם נגיע למידה זו לבנות בית המקדש, הלא נוכל גם כן לעשות פרה, כשנמצא פרה אדומה כשרה וניטהר מטומאת מת גם כן, ואז נקריב כל הקרבנות כולם. ואף על פי שאין לנו כהנים מיוחסים, אין זו כל כך קפידא, דמהתורה סמכינן אחזקה, אלא אמרו מעלת יוחסין אלא בזמן שהיו להן יוחסין, ואלה שבקשו כתבם המתיחש הוי להו ריעותא כשלא נמצא בזמן קצר כזה, אבל באורך הזמן, שאין עבודת היוחסין ריעותא, יש לומר דאין מעכב כלל עניין כתב היחש. גם אולי ישנם גם כן יחידים מכהנים שיש להם כתבי יחס מסורים מדורות עתיקים. בכל אופן, לעניות דעתי אם יהיה רצון ה' שנבנה בית המקדש גם קודם שיבוא משיח ותתגלה הנבואה ויראו הנפלאות, לא יהיה כל כך עיכוב בדבר”

ר' יקותיאל יהודה הלברשטם (האדמו"ר מקלויזנבורג צאנז)

שו''ת דברי יציב, חלק חושן משפט, סימן פח

“וראיתי בתפארת ישראל מידות פרק א (בועז אות א) שכתב דאפשר לבנות על ידי נכרים, והביא ראיה מהא דשלמה עליו השלום ביקש מחירם שישלח מעבדיו לסייעו בבניין הבית, עיין שם”

צורת הדף ספריא

רבי יעקב עמדין (היעב"ץ)

שו"ת ח"א סי' פט

“מקריבין אע"פ שאין בית. וכמו שפסק גם הר"מ ז"ל בפ"ה מהל' ב"ה, ובימי אלו הנשיאים שהיו סמוכים לחורבנו של בית, וקרובים למלכות ואהובים, אולי הי' עדיין המזבח קיים, והקריבו קרבנות ציבור, (וכדרך שעשו בתחלת בנינו ככתוב בעזרא), כמו בימי הבית. או לכל הפחות פסחים". ובידיעות שלמה (סידור הגר"י יעב"ץ מוסף לשלש רגלים) כתב: "בנה ביתך כבתחילה, וכונן מקדשך על מכונו, והראנו בבניינו, ושמחנו בתיקונו. מרמז מ"ש התוי"ט במסכת מעשר שני, דתחילה יהיה נבנה הבהמ"ק ע"י מלכות, ואח"כ יהיה בנין שלו ית' באש. ולכך מדויק זה היטב בנוסח התפלה, דתחילה אנו מבקשים בנה ביתך כבתחילה, על ידי אדם. ואח"כ וכונן מקדשך, שיהיה על ידך ית' על מכונו”

צורת הדף ספריא

ספרי

ספרי במדבר, בהעלותך, פסקה צב

“אספה לי, שתהא סנהדרין לשמי, שבכל מקום שנאמר "לי" הרי זה קיים לעולם ולעולמי עולמים. בכהנים הוא אומר "וכהנו לי" (שמות כח, מא), בלווים הוא אומר ''והיו לי הלווים'' (במדבר ח, יד). בישראל הוא אומר ''כי לי בני ישראל עבדים'' (ויקרא כה, נה), בבכורות הוא אומר'' כי לי כל בכור בבני ישראל'' (במדבר ח, יז), במקדש הוא אומר ''ועשו לי מקדש'' (שמות כה, ח). במזבח הוא אומר ''מזבח אדמה תעשה לי'' (שמות כ, כ)”

צורת הדף ויקיטקסט ספריא

מדרש תנחומא

פרשת צו אות י"ד

“זה שאמר הכתוב "היטיבה ברצונך את ציון" (תהלים נא, כ) ואחרי כן: "אז תחפוץ זבחי צדק, עולה וכליל" (שם, כא) כלומר, אם אין ישראל מקריבים עולה לפני הקב"ה, אין ציון וירושלים נבנה. לפי שאינן נבנות אלא בזכות קרבן עולה, שיהיו ישראל מקריבין לפני הקב"ה”

צורת הדף ספריא

תוספות יו"ט

פתחיה למסכת מידות

“וכן אנחנו כשנזכה לבנות בנין העתיד, יגלה הקדוש ברוך הוא עינינו ומלאה הארץ דעה את ה' ולהבין הסתום בדברי יחזקאל ונבנהו, אבל מכל מקום צריך לסיפור בניין השני, שכן רוב ועיקרי הבניין מיוסדים בתכנית ה' אשר השכיל לדוד ולא ימוט. אלא מה שיזכנו האל יתברך לדרוש עוד מן המקראות, מצורף לזה שעל ידי הסיפור הזה של בית שני אנו יכולים לדרוש ולהבין בבנינא דיחזקאל, ואילו לא היה הסיפור נכתב בספר, לא מצאנו ידינו ורגלינו באותו הבניין העתיד שייבנה במהרה בימינו”

ספריא

ר' הלל משקלוב, תלמיד הגר"א (קול התור)

קול התור, פרק א, אות ט"ז (על בניין ירושלים)

“כל זמן שציון שוממה הרי שולטת בה רוח הטומאה ומכשילה את דרך המעבר של השפע העליון, ורק בנין ירושלים מחזיק את הקשר הזה עפ״י הכתוב: ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו.”

חב"ד

ר' מנחם מנדל שניאורסון

ליקוטי שיחות, פרשת תרומה תשנ"ב

“ועוד והיא העיקר בעניין שהזמן גרמא, בניית בית המקדש השלישי בפשטות ממש. לאחרי כל הפרושים בפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", כולל הפירוש "בתוך כל אחד ואחד", הרי אין המקרא יוצא מידי פשוטו. לכל לראש הפירוש בזה בנוגע להלכה למעשה שעל ישראל מוטל החיוב לבנות את בית המקדש, ובנוגע אלינו הכוונה לבנות בית המקדש השלישי בפשטות ממש”

צורת הדף

רבי צבי הירש קלישר

דרישת ציון מאמר ראשון לציון, סעיף יא

“יש טוענים הבל מן המקרא: "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו וכו'". על זה אברר לך מן הילקוט שזה מוסב על הבניין שהאדם בונה הוא רק בעזרתו יתברך, וזה לשונו פרשת פקודי (סימן תמז): "ולא תאמר משה (העמידו) אלא המשכן מעצמו עמד, שנאמר הוקם המשכן, ולא תאמר המשכן אלא אפילו בית עולמים. אילולי שהקדוש ברוך הוא עזר לא שלמה ולא כל ישראל היו בונין אותו, לכך – אמר דוד: 'אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו וכו'', עד כאן לשונו. הרי מה שאמר אם ה' לא יבנה בית לא קאי על בניין העתיד שיבוא מקדש ה' משמים ארץ, רק קאי על מעשה האדם שגם כן ה' יתברך הוא הבונה, וכדרכי המשתווה בזה גם דברי הגאון מאלטונא בספרו על סוכה שייבנה על ידי אדם, ואחר כך יבוא מקדש אש ממעל לו או מבפנים, כמו שהובא בספרי זה מאמר קדישין ובתוספות שם”

צורת הדף ויקיטקסט ספריא

רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך

כסף משנה, הלכות בית הבחירה א, יב; ו, טז

“ואין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין. ... שמא בזמן החרבן יותן לנו רשות להקריב”

רבי יהודה אלקלעי (מנחת יהודה)

מנחת יהודה סימן לד

“אבל בית המקדש וירושלים ייבנה על ידי צדיקים לפני משיח. והאומר שראשית הגאולה תהיה על ידי משיח בן דוד כמו שמקווים דלת עמי הארץ, הוא כמי שאומר שקודם אור הבקר יזרח השמש שהם דברים בטלים ומבוטלים, והרעה הגדולה הנמשכת מן הדעה הנפסדת הזאת הוא דבר מורגש והנסיון יוכיח, והדבר הזה מצוה לאומרו בפני עמי הארץ וברוך המקדש שמו ברבים. ולפי דעתי המסתיר את הדבר הזה הוא מחלל שם שמים בסתר<br data-pasted="true">
”

צורת הדף ספריא

תוספתא

פסחים ח ב

“ניתן להן לישראל לבנות בית הבחירה, היחיד עושה פסח שני ואין הציבור עושה פסח שני”

צורת הדף ויקיטקסט ספריא

מכילתא דרשב"י

שמות כ' ט'

“גדולה מלאכה, שלא שרתה שכינה בישראל עד שעשו מלאכה, שנאמר: "ועשו לי מקדש" (שמות כה, ח)”

הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל

חזון איש אהע"ז ס"ב אות ז'

“לכן בזמן הזה אי איתיהיב רשות להקריב קרבן פסח - אין לבטל”

צורת הדף ספריא

רבי ישראל ליפשיץ בעל התפארת ישראל

תפארת ישראל (בועז) על משנה מידות פרק א, אות א

“ואף על גב דבניין שלעתיד ייבנה בידי שמים מאליו (כרש"י ראש השנה דף ל עמוד א, ובסוכה דף מא עמוד א ובתוספות בסוכה שם ובשבועות דף טו עמוד ב). על כל פנים לרמב"ם הנ"ל שכתב שהלימוד במסכת זו הוא למען ידעו איך יבנוה (וכן כתב גם כן רש"י עצמו ביחזקאל שם), על כרחנו צריך לומר דהך דתנחומא שהביא תוספות (שבועות דף טו עמוד ב), שלעתיד לבוא ייבנה המקדש בידי שמים, דברי אגדה היא ואין למדין ממנה (כירושלמי פ"ו דפאה), אלא רצה לומר שהקב"ה יסייעם בדרך נס שיבנוהו”

צורת הדף הטקסט המלא

רבי יהודה אלקעי

גורל לה' ה ט

“לא יוכל לרדת הבית העליון שהוא הנשמה עד שיבנו ישראל את הבית התחתון שהוא הגוף”

ויקיטקסט ספריא

משנת רבי אליעזר

פרשה כ

“חביבה היא המלאכה, שהקב"ה העסיק את אבותינו במדבר שישה חודשים במלאכת המשכן. והייתה יכולת לפני הקב"ה לבראות את המשכן בהרף עין, אלא לא השרת שכינתו בישראל אלא מתוך המלאכה”

תלמידי הגר"א בארץ ישראל

עיתון 'המגיד' (תמוז תרכ"ב)

“ובתוך הדברים שאלתי את פיו האם אין לאנשי ארץ ישראל איזה דבר מקובל באיזה אופן ודרך יהיה גאולתנו ב"ב, ענה ואמר לי – בארץ ישראל מוסכם אצל כולם כי בטרם יבוא המשיח גאולה תהיה לנו על ידי רשיון מלכי האומות יר"ה ויבנה בית מקדשינו כאשר היה בימי בית שני ונקריב קרבנות, ואחר כך יתגלה משיח צדקינו”

צורת הדף ויקיטקסט ספריא

השל"ה הקדוש

תולדות אדם, בית דוד נא

“על כן נראה שכל ההצלחות הגדולות לא יהיו תיכף בביאת הגאולה... ומצאתי בירושלמי... שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד... על כן הוצרכו לומר שיבנה בית המקדש ועדיין בן דוד לא בא”

צורת הדף ספריא

רש"י

יחזקאל מג, יא: "וישמרו את כל צורתו" ד''ה "וישמרו"

“ילמדו ענייני המידות מפיך, שידעו לעשותם לעת קץ”

צורת הדף ויקיטקסט ספריא

רבי משה מרגלית בעל ה"פני משה"

הירושלמי מעשר שני ה ב פני משה ומראה פנים

“פני משה:
א"ר אחא זאת אומרת וכו' ואת אמר הכין: בתמיה ועל ר' יוסי דמתני' הוא מתמה על דקאמר דהתנאי הי' אימתי שיבנה בה"מ וכו' הרי זאת אומרת מהמקרא הזה דבנין בה"מ לעתיד יהיה קודם שיתפשט מלכות בית דוד בירושלים ואת אמרת שכשיבנה בה"מ יחזור הדבר לכמות שהיה לעטר שווקי ירושלים וכי מה איכפת. לעטר שווקי עד שלא תחזור להיות בשלוה וזה לא יהיה אלא עד שיכבוש מלך המשיח את האומות ותחזור מלכות בית דוד למקומה בירושלים

מראה פנים:
ויש רמז נוטריקון בתיבת "ענבים" לזה עת נבנה בית יבוא משיח”

צורת הדף ויקיטקסט ספריא

רבי יהודה אריה ליב אלתר (השפת אמת)

שפת אמת (תרומה תר"מ, תר"נ)

“הוא מצוה לדורות שמצווין לבנות בית הבחירה. ולכן אמרו חז"ל דור שאין ביהמ"ק נבנה בימיו כאילו נחרב. והטעם, כי בכל עת שיתנדבו בנ"י בלב שלם, להשתוקק לבנות לו בית, יכולין למצוא מבוקשם.”

עזרת כהנים

מבוא המקדש

“אל יעלה על לב איש, לחשוב ולומר, אם נזכה להגיע לעת בוא הבית להבנות, אזי יבוא משיח צדקנו והוא יורה לנו איך לבנותו. לא כן הדבר. הלא איתא בירושלמי דמסכת מע"ש שמלכי האומות יתנו לנו רשות לבנות את הבית וכו', הרי מבואר מכל הנ"ל שכתבנו שאנחנו בעצמנו נבננו קודם ביאת משיחנו”

הראי"ה קוק

אוצרות הראי"ה מאמר משנת תרנ"ח

“הנה דברי חז"ל מורים במקומות אין מספר, ומפורש בירושלמי דמעשר שני המפורסם: "זאת אומרת, שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד". ואין הדבר צריך אריכות, כי חלילה לנו לעשות עיקר האמונה ההפך מן האמור בדברי חז"ל.”

צורת הדף ספריא

ה"בועז" על משנה מידות

משנה מידות א, א (ש"ס וילנא, סדר קדשים)

“כל עיקר לימוד מסכת זו, הוא שנשמור בלבינו תבנית ואופן בניינו, למען דעת באיזה אופן יבנה לעתיד ... ויש ראיה לדבריו מהכתוב ביחזקאל (מ"ג פי"א) דכתיב וישמרו את צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותו.”

צורת הדף אוצר הספרים ספריא

הר המוריה על הרמב"ם

על הרמב"ם בית הבחירה א, א (ד"ה ועשו לי)

“אבל עיקר המצווה הוא מהפסוק ' ועשו לי מקדש...', רק דתיכף שישובו לאדמתם מחויבים לבנות מזבח ולהקריב קרבנות. והנה כשעלו בימי יהושע לא היו צריכים לזה כי היה להם משכן ומזבח, מה שאין כן עכשיו. לכן צריכים לבנות תחילה מזבח שיקריבו עליו תמידין ומוספין...”

ערוך לנר

סוכה מ"א א

“ולכן היה נראה לפי עניות דעתי, דודאי בית המקדש לעתיד לבוא ייבנה בניין ממש בידי אדם, ומה שנאמר: "מקדש ה' כוננו ידיך", שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא בית המקדש הרוחני שיבוא לתוך בית המקדש הנבנה גשמי כנשמה בתוך הגוף, וכמו שירד במשכן ובבית המקדש האש של מעלה תוך האש של הדיוט שנבער בעצים, וכן נראה במכילתא.”

רבי ישראל יהושע מקוטנא (ישועות מלכו)

ישועות מלכו ליקוטים לפרשת תרומה

“בספר החינוך כתב דמצוות בניין בית המקדש היא רק בזמן שרוב ישראל יושבין על אדמתם, ולכאורה בימי שבי הגולה דכל הקהל היו רק ארבעה ריבוא, היאך בנו בית המקדש? ואפשר כמו שאמרו חז''ל בחגיגה: זכה נוטל חלקו וחלק חברו בגן - עדן, אם כן האנמי כיון שהיה ביד כולם לעלות ולא רצו, נטלו העולים כוח וזכות הנשארים, ולהם היה הכוח והזכות מרוב ישראל, ומקרי רוב ישראל על אדמתם”

רבי עובדיה הדאיה

שו"ת ישכיל עבדי חלק ב, קונטרס אחרון יורה דעה סימן ב

“בעיקר הדבר אחרי בקשת הסליחה הראויה, מעיקרא לא קשיא דהנה שם בזבחים דף קז, ב איתא "אמר ר' יהושע: שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית" עיין שם, ומעתה הוא הדבר עצמו יש ל באותה עדות של הנביא דהיינו דכך קיבל הלכה מרבותיו דמקריבין אף על פי שאין בית, אך לא שהיתה העדות ע"פ נבואה מן השמים דהוגד לו דכך היא ההלכה, וכך מדוייק הלשון שבכולם נקט שהעיד והוא ע"ד כל אותם העדיות שנשנו במסכת עדיות, והשתא דאתינן להכי הוא הדבר עצמו י''ל באותם העדיות שהעידו על המזבח ומקום המזבח דהיינו שהעידו בעדות ראייה ושמיעה ששם הוא מקום המזבח, אך לא שהוגד להם כן בדרך נבואה, דאם איתא לא הוה לי למימר בלשון עדות אלא בלשון הגדה.”

הטקסט המלא

ר' חיים שרגא פייבל פרנק

חוברת "בניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד"

“וכן במדרש רבה (פרשת תולדות סוף פרשה סד) מביא עובדה הלכה למעשה שהיה בימי רבי יהושע בן חנניה, שניתן מהמלכות רשות לבנות בית המקדש ונאספו כל עולי הגולה לבנותו, אלא שנשבתה העבודה על ידי הכותים שונאי ישראל שהלשינו וקטרגו לפני המלכות. ובני ישראל נתאספו בבקעתא דבית רימון בכו ורצו למרוד במלכות, עד שהוצרך רבי יהושע בן חנניה לנחמם ולדבר על לבם. עיין שם. הרי שעולי הגולה התחילו לבנות בית המקדש, ולא חיכו ולא המתינו על מלך המשיח, וכן לא המתינו על מקדש שירד מן השמיים.”

ר' יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי

עיר הקדש והמקדש חלק ה פרק א, א

“אכן לעניות דעתי כל זה היה לראשונה בכניסתם לארץ נתחייבו באלו שלש מצוות על פי הסדר הזה: מלך, מחיית עמלק, בניין בית המקדש. אבל אח"כ נשאר כל חיוב למצוה בפני עצמה. ולשון הסמ"ג (קסג) זמן מצוה של בניין בית הבחירה (המקדש הקבוע לדורות) לא הגיע עד זמן דוד וכן הכתוב אומר בדוד "ויהי כי ישב המלך וגו'". תדע דהא עזרא בנה את הבית השני בלי מלך, והגרד"פ זצ"ל כתב שם, שמה שבנה עזרא היה על פי נביא, אבל לא כן אנו רואים בגמרא שאמרו ג' נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד שהעיד על המזבח (שיש להוסיף עליו) ואחד על מקום המזבח ואחד שמקריבין אף על פי שאין בית. אבל לבניין הבית כנראה לא היו צריכים לנביא.”

רבי דוד פארדו (שושנים לדוד)

שושנים לדוד הקדמה למסכת מידות

“ומה שכתוב במדרש שייבנה מאליו, רוצה לומר שתהיה המלאכה מתברכת ביד הבונים, וכמעט רגע ייבנה וישתכלל בסיוע ה' וכו', אך לעולם צריך שיהיה באמצעות יד אדם, תדע שהרי היא אחד ממניין מצוות עשה, לבנות בית הבחירה”

רבי יוסף שלום אלישיב

ספר דברי אגדה פרשת תרומה

“יש מצוות עשה של בניין בית המקדש, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח). אף שהקב"ה אמר "לי הכסף ולי הזהב" (חגי ב,ח) ואין לי צורך בכך, אבל כל זה הוא ניסיון, לדעת כמה אהבה יש לישראל אליו, וכמה רוצים באמת בזה”

עזרת כהנים

מסכת מידות פרק א, משנה ד

“ומה שהביא קידשה גם לעתיד לבוא כי אולי יינתן רשות מן מלכי האומות באיזה זמן שנקריב קורבנות נהיה יכולים להקריב. כי כמדומה לי שראיתי כתוב באיזה ספר שגם היום אם ירשו אותנו האומות להקריב קורבנות אזי מחויבים אנו להקריב קורבנות חובות היום על מקום המקדש. כי ההלכה הוא דמקריבין אף על פי שאין בית. וגם ידוע כי כמה שנים אחר החורבן הקריבו קורבנות במקום המקדש. ועיין בשו''ת חתם סופר חלק יו''ד סימן רל"ו דיבר מזה להקריב, עיין שם, כמו שכתב שהגאון רבי עקיבא איגר שהיה רצונו להקריב קרבן על פי רישיון”